איך שוב המחשבות שלי צפות אין לזה סוף
שקוע כל כך עמוק בבוץ מנסה לחלוץ ת׳נעליים
הן כבדות מרוב מסעות גם בחלומות
לא חשבתי שאצטרך לעבור את כל השיט הזה
זה ראטו על הטראק באתי לפרק את הכל לגורמים
עוד מגיל טיפש עשרה אני ידעתי שהמוזיקה זה חלק מחיי ואין מצב לעוררין
זוכר איך כל שורה של כל שיר ידעתי בעל פה
נעול עם אוזניות בחדר מחובר למחשב
ההורים כבר השתגעו שבוע הם לא ראו אותי
כי מרוב המוזיקה שכחתי איפה הבית שלי
כי ״רק אני יודע מה טוב בשבילי״
הולך עם מנטרה מחוברת לי למצח באקדח סיכות
שכל העולם יראה שככה כן צריך לחיות
הזמן חולף והשעות כבר נהיו קטנות
על מה יהיה מחר ומה בעוד שנים רבות
הזמן עובר מהר מבלי ששמת לב
ת׳קם בבוקר ומבין שפאק ת׳בן עשרים ושש
יש דברים שלא הספקת יש דברים שכבר ויתרת
עליהם אבל זה לא אומר שמספיק להילחם
כל יום מחדש הסיפור שוב מתגלגל
כמה שתנסה להסתיר זה לא ישתנה
כולם באותה סירה באותו הלופ
אבל אפחד לא יבין איך ת׳ה אחוז דיבוק
ללכת אחרי הלב שלך זה אפעם לא קל
במיוחד שהסביבה שך הולכת אחרי הכלל
העיקר בסופו של יום לרדוף ת׳חלום
מה שווים כל החיים אם לא עשית מה שטוב לך
לך בראש מורם ותנצל ת׳טוב בך
כל מה שרציתי בחיים זה מוזיקה